? אילה - החיים המסתוריים של הצמחים
מוצרים טבעיים ובריאים בשבילך


 

החיים המסתוריים של הצמחים
23/06/2005 - 07:00
בשנים האחרונות הולך ומתפרסם בקרב קהיליית המדענים בכל רחבי העולם מחקר עולמי מרתק, לפיו העולם הירוק שנראה לנו חסר חיים ומשולל רגשות, אינו כזה כלל וכלל!!

א. האם יש לצמחים רגשות?


בשנים האחרונות הולך ומתפרסם בקרב קהיליית המדענים בכל רחבי העולם מחקר עולמי מרתק, לפיו העולם הירוק שנראה לנו חסר חיים ומשולל רגשות, אינו כזה כלל וכלל!! אדרבה, הוא בעל תחושות ורגשות עזים! ואפילו יודע הוא לבטא היטב את רגשותיו, כגון כאביו ופחדיו ואושרו נפתח בלקט קצר של מחקרים מהפכניים שנתפרסמו בנושא.


"במעבדה ליד עמק מאיידה, מוטל לו גזר ביש-מזל, אך חי עדיין. הוא קשור ברצועות לשולחנו של "מנתח". בבשרו של הגזר (אין כאן טעות, מדובר אכן בגזר) נעוצים שני צינורות זכוכית מלאים בחומר לבן שבתוכם עוברים חוטי חשמל. הצינורות דומים לשתי רגלים שכפותיהן קבורות בבשרו של הגזר. כאשר "צובטים" את הירך בעזרת זוג מלקחיים מברזל, מייד נרתע הגזר מרוב כאב. הוא "צווח" מרוב ייסורים. "קולו" מבטא זעזוע אין קץ. הוא מחובר למערכת חשמלית בצורה כזו, שהשדר החשמלי של כאבו, דוחף זרוע של מנוף עדין מאוד, המנוף מפעיל ראי זעיר, והראי מטיל אלומת אור על הקיר בקצה האחר של החדר. וכך - כל אימת שהגזר "נאנק" מייסורים, הרטט שעובר בו גורם להבזק של אור. כך יש בכוחו של המדע לחשוף את רגשותיו של ירק כה אטום, כמו הגזר!"
התיאור המרתק הזה, הופיע בירחון המדעי הבריטי רב-היוקרה "נייצ'ר". זה היה האות, לחשיפתו וגילויו של עולם מופלא - עולם הצומח שהתגלה כחש ומרגיש.
לא רק גזר, גם לפת, צנונית וכרוב, מביעים רגשות, חשים ונושמים! כך קבע צ'אנדרה בוסה, מדען בעל שם עולמי שחקר את התגובות הפיזיקליות של הצומח. יום אחד, כאשר רעיון מטורף נזרק לו במוח, חיבר בוסה את מכשירי המדידה הרגישים שלו, אל העלים של צמח כלשהוא. התוצאה היתה מדהימה. כלא-מאמין, ניסה בוסה שוב ושוב לחזור על הניסוי.
התברר לו לתדהמתו הרבה, שהצמח מגיב על "מהלומות" שונות ממש כפי שבעלי חיים מגיבים!
זה היה בעצם רק קטע קטן שהשתבץ במחקר עולמי מרתק, שחשף מעט על "סודות הבריאה של הצמחים" - וכפי שכינו זאת אנשי מדע אשר חקרו את הנושא.
הרעיון המהפכני הזה התקבל על ידי המדע השמרני בבוז ובאי-אמון מוחלט. אבל ככל שהתרבו ההוכחות, לא היה מי שיכל לסתור את הממצאים. בספר חדש על עולמו המיסתורי של הצומח שיצא לאור בבריטניה, נפרשת בפנינו היריעה כולה שחושפת טפח מהעולם הזה. מדענים בעלי שם קובעים ללא ספק: הצמחים חיים ומרגישים, קולטים ומשדרים!
מחקריו של בוסה היו מדעיים לכל דבר. אבל קהיליית המדענים הבריטית התקשתה לקלוט את הרעיון המהפכני.
התפנית חלה כאשר פרופ' סידני הוארד וינס, פיסיולוג ובוטנאי של צמחים נודע מאוקספורד ומי שהיה בעבר מורהו של בוסה, ביקש לחזות במו עיניו בניסויים של בוסה. הוא הביא עמו את הוארס בראון, מומחה נוסף לסגולות המחיוחדות של הצמחים, ואת ט. ק. הווס, מי שבא במקומו של ט. ה. האקסלי כמנהל המוזיאון לתולדות הטבע בסאות קנסינגטון, לונדון. "האקסלי היה מקריב כמה שנים מחייו לו רק היה יכול לראות את הניסוי הזה", קרא הווס בראותו את הצמח מגיב על הגירוי. בו במקום, בתוקף תפקידו כמזכיר החברה הלינאית הזמין את בוסה לחזור על כל נסוייו לפני החברה.
הפרופסורים המכובדים לא האמינו למראה עיניהם, כשצפו דרך מערכת הגדלה מיוחדת, כיצד עלה של כרוב מתפתל בעוויתות עזות בשעה שמרתיחים אותו למוות. הם חזו כיצד צנון "מתעייף" ממש כמו שריר ומתעצבן כאילו היתה לו מערכת עצבים, וכיצד ברגע ה"מוות" חולף בו זעזוע שמזכיר פירפורי גסיסה של בעל חיים. אפילו הנייצ'ר הודה בתבוסה. בוסה זכה להכרה ממלכתית. הוא קיבל תואר אבירות כאות הערכה על מחקרו.
גם רוסיה הסובייטית עסקה בחקר החיים המסתוריים של הצמחים. ה"פראבדה" הצהיר לפני כעשרים שנה, בכותרת ענק: צמחים מדברים. כן, הם צועקים! רק למראית עין אדם הם נושאים את כאבם בדומיה. בכתבה תיאר הכתב ר?ש??מ?י ביקור במעבדה לאקלים מלאכותי באקדמיה המוסקבאית המפורסמת למדעי החקלאות: "נבט של שעורה, ששורשיו הוטבלו במים רותחים, צווח לנגד עיני. פשוטו כמשמעו. 'קולו' של הצמח נרשם על ידי מכשיר אלקטרוני רגיש. כמי שנטרפה עליו דעתו, היה העט של המכשיר משרבט על הנייר את ייסורי המוות של נבט השעורה". הניסויים הרוסיים העידו כי צמחים קולטים אותות מסביבתם ומשדרים אותם. (מחקרים ונתונים מרתקים נוספים מופיעים בספר "החיים המסתוריים של הצמחים" מאת פיטר טומקינס וכריסטופר בירד)


אכן, תגלית פלאית, מפלאי המדע המודרני, הנעזר במכשירים אלקטרוניים עדינים ומשוכללים.
ועתה, שאלה: האם יכול היה מישהו לפני המצאת החשמל והאמצעים האלקטרוניים המשוכללים, לדעת סוד טבע נפלא זה, ולומר בבטחון מלא שלצמחים יש רגשות וכאבים והם גם זועקים ללא קול??
והנה, לפני כאלפים שנה (!) כאשר התורה שבעל פה הועלתה על הכתב, נכתב בפרקי דרבי אליעזר (פרק לד) כך:
"בשעה שכורתים את עץ האילן, קולו הולך מסוף העולם ועד סופו, ואין קולו נשמע"
כיצד יכלו מקבלי ומוסרי התורה לדעת סוד טבע זה אשר נתגלה רק לאחרונה באמצעות מכשירים אלקטרוניים משוכללים?!?
עם ישראל לדורותיו ידע תמיד את התשובה. מי שברא את העולם, הרי הוא מכיר את מסתרי וסודות בריאתו. וכל פרט אשר מצא לנכון לגלותו בתורה שבכתב או שבעל פה, נשמר והועבר ע"י חכמי עמינו מדור לדור.


בעדינות רבה נרשה לעצמינו להעיר כי המחקרים המדעיים בנושא הם עדיין בגיל הילדות, והמיכשור האלקטרוני הנמצא כיום בשימוש אינו אלא פרימיטיבי ביחס לידיעת תורתינו הקדושה. שהרי אין בכח המיכשור העכשוי לגלות עד לאיזה מרחק מגיע קולו של האילן הנגדע, ובתורה הקדושה גילה לנו בורא העולם, כי קולו של האילן הנגדע הולך מסוף העולם ועד סופו. (כלומר מקיף את כל כדור הארץ).
כמו כן, אי אפשר להתאפק שלא לשאול את הקורא הנכבד, כיצד היתה תגובתך אילו קראת את מאמר חז"ל הנ"ל לפני ידיעת המחקרים הנ"ל? את המסקנה המתבקשת נניח לשיקול דעתך.



ב. האם הצמחים "רואים"?



נצטט קטע מדעי נוסף מן המחקר הנ"ל, העוסק בנתון מרתק אחר, השופך אור נוסף על גילוי עולמם המופלא של הצמחים.
מחקר מרתק ועלום זה, החל למעשה "במקרה". מומחה פוליגרף (מכונת אמת) אמריקני, ערך מתוך שיעמום ניסוי לא מוסבר. הוא חיבר את האלקטרודות של הפוליגרף - לא לאדם חי אלא לעלים של צמח שגדל במשרדו. למרבה ההפתעה, הצמח הגיב.
המומחה המופתע רצה לקבל תגובה חזקה יותר. הוא החליט לשרוף את העלה. עוד לפני שעשה תנועה כלשהי, "זינקה" המחט באופן דרמטי כלפי מעלה. ממש כאילו נבדק באותה שעה אדם שהתנסה בפרץ רגשות עז! העלה, ש"עיניו" כנראה רואות יותר מאשר עיני בשר ודם, פשוט הרגיש בסכנה הקרבה.
זו היתה ההתחלה. המומחה האמריקני זנח את כל עיסוקיו, והתמסר לחקר סגולותיהם המופלאות של הצמחים. "עד מהרה", כך כתב, "גיליתי שהצמחים רואים טוב יותר ללא עינים, וחשים טוב יותר - ללא מערכת עצבים!"
הוא גדש את מעבדתו בסוגים רבים של צמחים. עד מהרה התברר לו דבר נוסף: הצמחים מגיבים לא רק על איומים כלפיהם, אלא גם על איומים בלתי מוחשיים. כאשר נכנס לחדר אדם שלא רחש חיבה לצמחים, הם הגיבו ב"חלחלה" משלהם. כאשר יצור חי, למשל עכביש שנמלט מאויבו, נפגע, הגיבו הצמחים בזעזוע.
הניסוי הבא הקנה למחקר פירסום עולמי. האמריקני החליט לבצע ניסוי מדעי לכל דבר, בלתי תלוי בגורם האנושי: בתוך המעבדה, הותקן מתקן מיוחד שהפך מדי כמה דקות את תכולתה של קערה לתוך מים רותחים. המכשיר בלבד, קבע מתי יהיו בקערה דגיגים שמיועדים לבישול, ומתי יהיו בה רק מים. שלשה צמחים מסוג "פילודרנון" הובאו למעבדה וחוברו לגלוונומטר (מכשיר למדידת זרמים חשמליים חלשים). בכל פעם שהדגיגים הושלכו לתוך המים הרותחים - כל הצמחים הגיבו ברוב עוצמה!
העולם המדעי נתפס להתרגשות. 7000 מדענים ביקשו תדפיסים של המחקר. חוקרים בכל רחבי אמריקה החלו לחשוב על יישומים מעשיים.


עתה נצטט עובדה המובאת בדברי חז"ל אודות ידיעתו של אחד מחכמי ישראל בדבר יכולת הראיה של הצמחים, והבנתו העמוקה בתגובתם הרגשית-מעשית של הצמחים.
"מעשה בתמרה אחת שהיתה עומדת בחמתן (-שם מקום), ולא היתה עושה פירות. והיו מרכיבים אותה, ולא היתה עושה פירות. אמר להם רבי תנחומא: דקלי תמרה היא רואה מיריחו והיא מתאוה לה בלבה. הביאו ממנה והרכיבו אותה, ומיד עשתה פירות". (מדרש רבה במדבר ג)


אם עדיין תמוה בלב הקורא הנכבד ומוזר בעיניו לומר שהצמח "רואה", יחקור נא ויבדוק בעצמו. צמח מטפס שנזקק לתמיכה, זוחל בדיוק לכיוון המוט הקרוב ביותר. אם יזיז מישהו את המוט, הצמח ישנה את הכיוון בתוך זמן קצר(!)
ואם השלים עם נתון זה, ורק תמוהים בעיניו דברי רבי תנחומא כי לצמחים יש רגשות והם אף מתנהגים על פיהם, יקרא נא את המחקר הבא.



ג. האם הצמחים מושפעים מתשומת לב ואהדה?


מרסל פוגל, כימאי צעיר מקליפורניה, שקד על "יצירת קשר של יחסי גומלין" עם צמחיו. קשה להאמין שאכן תשומת הלב והאהדה שמרעיפים על צמח, משפיעים עליו לפרוח ולהתפתח, וכן להפך. אבל החוקרים הגיעו אכן למסקנה הזאת, אחרי מחקרים מוכחים רבים!
פוגל ביצע ניסוי מעניין: הוא ביקש מאחד מחבריו, פסיכולוג קליני, להתבונן ול"הקרין" רגש עז אל הצמח שלפניו. הצמח התפרץ בתגובה עזה ומיידית - אבל אז לפתע "שבק חיים". על מה חשבת? שאל פוגל המסוקרן. האיש השיב שכאשר התבונן בצמח וניסה לחשוב עליו, נזכר בצמח שיש לו מאותו סוג בדיוק בבית, והישווה בין שניהם. הוא סיכם בליבו שהצמח של פוגל נחות בהרבה. "רגשות" הצמח נפגעו עד כדי כך שהוא מיאן להגיב במשך כל אותו יום, והוסיף "להחמיץ פנים" שבועות לאחר האירוע...
הצמחים, סוברים הבוטניקאים, ניחונו ב"חושים" מסתוריים המאפשרים להם לחוש את המתרחש בסביבתם ולהגיב עליו בתחכום שעולה עשרות מונים על זה של האדם!
בשלב הבא, אחרי עשרות נסיונות שהוכיחו את הקשר האפשרי בין הצמח לסובב אותו, הצליח פוגל להגיע לדרגה שבה - כל אימת שחווה חוויה מרגשת מכל סוג שהוא, הגיבו הצמחים בהתאם. אפילו צמח שהיה מרוחק ממנו!
באחד הניסויים שתועדו, קטף פוגל שני עלים משיח מסויים והניח אחד מהם על השולחן והשני –
סמוך למיטתו. לאחד הקדיש תשומת לב מרובה, מהשני התעלם.
"בכל בוקר כשאני מתעורר, סיפר, אני מסתכל בעלה שליד מיטתי ורוצה שהוא ימשיך לחיות. איני מקדיש תשומת לב לעלה השני". כעבור חודש הזמין פוגל את עמיתיו בחברת אי.בי.אם, שבה עבד. הם בקושי האמינו לו: העלה שהתעלם ממנו, היה כמוש ונבול לגמרי. השני, זה שהניח ליד מיטתו, היה ירוק ורענן כולו!

מן הראוי לצטט בזה את לשון הזוהר הקדוש (מתורגם):
"אין לך כל עשב ועשב מלמטה שאין ממונה עליו מלמעלה, ושומר אותו... ואומר לו: גדל!" (זוהר בהשמטות לח"א סא, ובראשית רבה י, ו)



ד. האם הצמחים שומעים?


הצמחים, כך התברר, חשים במתרחש סביבם. האם הם גם שומעים? תהה החוקר הסיני סינג. שמועות שהגיעו לאוזניו, סיפרו כי הצמחים שזוכים ל"טיפול מוזיקאלי" מלבלבים ופורחים בזכותו. אבל היו אלה שמועות חסרות בסיס. איך אפשר להוכיח דבר כזה?
סינג פיתח מערכת בדיקה מדעית. הוא לקח הרבה צמחים שופעי בריאות, כולם באותו גיל, וחשף אותם - מין אחד בכל פעם - ברדיוס קבוע סביב מקור שהשמיע צלילים של שלושה כלי נגינה. התוצאות היו מעל למשוער: הצמחים פרחו והפיקו זרעים הרבה מעל הממוצע!
אחרי שסידרת ניסויים מדעיים חיזקה את הקביעה הזאת, החליטו חקלאים אחדים ליישם את השיטה כדי להגביר את היבולים. הם הקליטו נעימות של מוזיקה והשמיעו אותן ברמקולים, שעה ביום, לשישה זנים של אורז שגדלו בשדות. היבולים שנקצרו היו גדולים ב25- עד 60 אחוזים מהרגיל.
פטר בנטון, איש משרד החקלאות הקנדי, ניסה להעתיק את השיטה היפאנית - כדי לסייע לקלחי התירס להתמודד במזיקים שגרמו נזק כבד. הוא הקליט קולות שדומים לקולות שמשמיעים עטלפים, והשמיע אותם בשדות. השדות הנגועים התאוששו במהירות מדהימה15.
אבל אם החוקרים קיוו שההצלחה תביא לייצור מוצלח יותר של מזון חקלאי, הם טעו. התברר שאותם קולות שממריצים זנים אחדים לגדול, מעכבים את גדילתם של אחרים. המדע טרם הצליח לפענח את מסתרי כושר השמיעה האינדיבידואלי של הצמחים.


ובכן, המדע גילה שהצמחים שומעים. חכמי התורה ידעו לפני אלפי שנה שהצמחים גם מדברים. את זאת המדע עדיין איננו יודע - משום שאין לו עדיין את הכלים לגלות זאת. חכמי ישראל לא היו זקוקים לכלים אלה מפני שמי שברא את העולם גילה סודות טבע רבים בתורתו16 וביניהם גילה גם סוד זה. יתירה מכך, היו מחכמי ישראל שאף ידעו להבין את שפת הצמחים(!). וכך מעידים חז"ל:
רבן יוחנן בן זכאי לא הניח מקרא ומשנה וגמרא, הלכות ואגדות, דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים, וגזרות שוות, תקופות (אסטרונומיה), וגמטריאות, שיחת מלאכי השרת, ושיחת שדים, ושיחת דקלים וכו'. (סוכה כח, א)



זמיר כהן באדיבות אתר הידברות









הדפס כתבה הדפס כתבה
שלח לחבר שלח לחבר

מצא עוד בנושא זה
Google

בחר נושאים אשר קשורים לכתבה זו

תורה ומדע


"החיים המסתוריים של הצמחים" | התחברות / יצירת חשבון משתמש חדש | 1 תגובה | חפש דיון
כל הנאמר בתגובות הוא בגדר דיעות הגולשים בלבד ועל אחריותם. נא להשתמש בשפה נקיה ותרבותית.

אורחים אינם מורשים להגיב, אם ברצונכם להגיב אנא הרשמו
הליך ההרשמה הוא קצר מהיר והכי חשוב חינם


Re: החיים המסתוריים של הצמחים (דירוג: 1)
על ידי יגאלק ביום 05/01/2010 - 08:28
(כרטיס משתמש | שלח הודעה)
שלום לכבוד הרב זמיר כהן,

קראתי את מאמרך: "החיים המסתוריים של הצמחים", הדן ברגשות ואו תחושות אצל צמחים
כבוד הרב מביא פרטים ממחקרים המראים לכאורה כי צמחים חשים כאב

יש לי כמה תהיות אשר למשמעות הדבר מן ההיבט היהודי - תורני, אתייחס לשני עניינים:
- האחד: יחס התורה לנושא ע"פ הפשט (וזאת לפי הבנתי ולעניות דעתי)
- השני: תוצאה לא רצויה העלולה חלילה לנבוע מהתמיכה בטענותיהם של בוסה וחבריו

ייעוד הצמחים בעולם:
=============
בבריאת העולם, היו האדם והבע"ח צמחוניים
העולם כשנברא היה מושלם ובעולם כזה הצמחים נבראו למאכל
האם יעלה על הדעת שאדון כל המעשים המרחם על בריותיו, ייתן תחושת סבל בצמחים המיועדים לכתחילה למאכל?

יחס התורה לסבל בע"ח:
===============
לאחר שהותרה אכילת בשר, דורשת התורה זהירות בסבלם של הבע"ח
כל האנושות מחוייבת ב "אבר מן החי"
בני ישראל מחויבין אף יותר מזה (אם כי לא ישירות מן התורה שבכתב): דיני שחיטה שיש בהם טעמים רבים אך גם עניין של המתה מהירה ומיעוט סבל .

בנוסף יש מצוות רבות אשר בבסיסן יחס לסבל ולרגשות הבע"ח ("חמור שונאך", "אותו ואת בנו" ועוד...)
כלומר יש התייחסות של דיני התורה לסבלם של בע"ח אך אין התייחסות דומה באשר לסבלם של הצמחים

העתיד לבוא באחרית הימים:
==================
הנביאים מבטיחים לנו עולם אידאלי לעתיד לבוא, המבוסס על צדק מוחלט
עתיד זה מתאפיין בשלום וצמחונות
טיבו של העולם העתידי מודגש בזה כי: "גר זאב עם כבש" ... "פרה ודב תרעינה"
משמעות השלום והצדק אם כן, היא בכך שאין פגיעה ביצורים חיים (למעט אולי קרבנות בבית המקדש, אך זה עניין אחר).
עכ"פ כל היצורים החיים ניזונים מן הצומח.

אך אם הצמח חש כאב כאשר אוכלים אותו, אזי מה המיוחד בהבטחת הנביא?
(או במילים אחרות: מה משמעות ההבטחה שהדב יאכל עשב ולא את הפרה אם בשני המקרים הוא גורם לסבל?)

זאת ועוד: הרי כמידה בה ימלא הדב כרסו לימים רבים מאכילת פרה אחת נדרש הוא עתה "לרצוח" עשבים רבים ביום אחד. בכך רק יגביר הסבל בעולם וירחיק השלום. לכן, לו סבר הנביא כדעתו של אותו בוסה, לא היה מבטיחנו דב אוכל עשבים אלא אולי פרה אוכלת דובים

איסור שעטנז בתורה:
=============
ראוי לעיין בכתבי הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל.
הרב דרש את טעם איסור שעטנז בכך שיהא האדם מבחין בין נטילת צמר מן החי אשר גורמת סבל לבין שימוש בפשתן אשר (כדברי הרב:) "... לעולם לא יוכל לבבו לנקפהו לאמור שיש בזה עוון".
כלומר גם לפי זה: בע"ח יכולים לחוש בסבל אך צמחים לא חשים סבל

ובכל זאת, יחס התורה לצמחים:
====================
במצוות התורה לעניין מלחמה, יש איסור על כריתת עצי פרי בעת מצור ע

לתגובה המלאה




:: דירוג כתבה ::
דירוג ממוצע: 3.58
הצבעות: 12


אנא פנה כמה שניות מזמנך והצבע לכתבה זו:

מעולה
טוב מאוד
טוב
רגיל
רע


:: קישורים רלוונטיים ::
· עוד בנושא תורה ומדע
· חדשות מאת webmaster


הכתבות הנקראות ביותר בנושא תורה ומדע:  תפילין ורפואה סינית

 


Jewish Banners


Jewish Banners


Jewish Banners


RSS | תמונות | המלץ עלינו | סרטי יהדות
| סיפורי צדיקים

Powered By PHPNuke :: Hebrew Translation PHPNuke IL  שונה ונערך על ידי ayalla.net






כל הזכויות שמורות©ayalla.net
BH
זמן טעינת הדף: 0.05 שניות